January 31, 2016

Lyrics

פרימיטיבים עוטים מסיכות וצבעים
להניס את אויבי העם
מה שמפחיד זה לא מוות
מפחיד יותר לא לחיות
קשה לשער מה כואב יותר
התרופה או המחלה
מה שמפחיד זה לא מוות
מפחיד יותר לא לחיות

יש זקן שחי לו בקצה העיר
שלד בחלון ותריסים סגורים
והוא בז לכסף ולתהילה
והוא בז לאושר והוא בז לבושה

פרימיטיבים עוטים מסיכות וצבעים...

היא גרה לה לבד בכניסה לעיר, סע לעיר
אור בחלון ושיער בהיר
היא רוצה אותי פרא היא רוצה אותי רך,
רוצה אותי כך
היא איתי הרבה והיא איתי מעט, איתי לאט

Show moreShow less